"הייתי באמצע עוד טיפול כואב וכל הזמן המחשבה שלי הייתה "הנה תיכף יכאב עוד, אני לא אעמוד בזה".
ברגע מסוים, כשכבר הייתי מותשת מכאב והיה אסור לי לזוז, נזכרתי בשיעור הקודם, והחלטתי ליישם אותו על עצמי.
תוך כדי הכל עצמתי עיניים והתחלתי לדבר עם עצמי בראש.

ציירתי את עצמי

על אחת הבמות שלי באמצע הפקה, מוקפת תלמידות, חזקה ואסרטיבית, מאושרת מהשליחות שלי בעולם.
יש משפט שכל הזמן אני אומרת בהפקות לצוותים שלי כדי לעודד את כולם לעבוד בקצב "יום שישי היום".
אני אומרת את זה בכל יום וכולם צוחקים.
פשוט התחלתי למלמל לעצמי בשקט "יום שישי היום, יום שישי היום"…
ומרגע לרגע מצאתי את עצמי מחייכת"